הגנת בן-שמן
בן-שמן היתה אחת הנקודות אשר פרוץ מאורעות הדמים בסוף 1947 חייב שיגור תגבורת מידית אליהן: היא שכנה כאי בים ערבי, שהקיף אותה מכל עבר עד כי אף לפי תכנית החלוקה לא נמצאה דרך לכלול אותה במדינה היהודית.
הגנת חולון ובת ים
כארבעה ימים לאחר התקפת חסן סלאמה על שכונת-התקוה ב-8.12.47 (זו שגררה בעקבותיה את פעולת התגמול על שם יהושע גלוברמן) - פתחו הערבים בפעולה נגד "חזית חמש".
המערכה על ניצנים
כגת וגל-און שבפאתו הדרומית-מזרחית של מרחב חטיבת "גבעתי", כן היתה גם ניצנים, שבפאתו הדרומית-מערבית, מוקפת ישובים ערביים מכל עבריה: אשדוד בצפון, בית-דראס במזרח, ג'וליס, חממה ומג'דל בדרום.
ליווי שיירות לירושלים ולדרום
ימים ספורים לאחר הריגתם של יהושע גלוברמן ויוסף טייטלבאום בכביש מסמיה-לטרון, נקרא אריה רייס לפגישה דחופה במטה הארצי להבטחת התחבורה שהתארגן באותם ימים בתל-אביב. בין השאר הוטל עליו באותה פגישה לצרף לכל שיירה העולה לירושלים כיתת נוטרים ממונעת.
מבצע "אן-פאר"
מבצע אנ-פאר (אנטי פארוק) היה מבצע צבאי של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בחזית הדרום במלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה לפרוץ את המצור על הנגב. על חטיבת הנגב הוטל לכבוש את משטרת עיראק סואידן ועל חטיבת גבעתי הוטל לכבוש את הכפרים עיראק סואידן, בית עפה, עיבדיס וכפרים באזור תל א-צאפי.
מבצע "ברק"
עם סיומו של מבצע "חמץ" נסתיים שלב נוסף בחיי חטיבת "גבעתי" - נסתיים הפרק התל-אביבי בתולדותיה. רק שבועים נותרו עד למועד פלישת צבאות ערב לארץ, ויש הכרח לעשות את כל ההכנות לקידומה.
מבצע "גי"ס"
בהמשך למגע עם האויב תכננה החטיבה מבצע "הפגנתי", שנועד להשיג, בדרכי שלום, על-ידי הפגנת כוח, את הסכמתם של המצרים להעברת שיירות לנגב. השיטה: פריסת כוח שריון ישראלי בשדה התעופה של פלוג'ה והיערכות מוגברת של כוחות החי"ר בקו עבדיס-כרתיה-חתה.
מבצע "השמד" (בשית)
שלא כגדוד 52, שפעל ביחידות קטנות רבות ובשיטת "פגע וברח", ביקש גדוד 53 לפעול ביחידה גדולה ש"תפגע ולא תברח". הרעיון נולד במטה הגדוד עקב ידיעות שקיבל משתיים מיחידותיו אשר ארבו למכוניתו של חסן סלאמה.
מבצע "חמץ"
בביצוע התכנית הוחל בחלקי הארץ השונים: בצפון - כיבוש טבריה, כיבוש חיפה ומבצע "יפתח", באזור ירושלים - מבצע "יבוסי" ובמרחב ת"א-יפו (בשטת שהשתרע בין מרחבי החטיבות: אלכסנדרוני בצפון, קריתי במרכז, וגבעתי בדרום) - מבצע "חמץ".
מבצע "חסידה"
ימים מספר לפני פעולת "נחשון" נקרא מג"ד "3" של "גבעתי" אל מטה החטיבה בשרונה. כאן נמסר לו, כי באחד מן הימים הקרובים יגיע משלוח נשק ראשון במטוס אשר ינחת בשדה-התעופה שליד בית-דראס ועליו לתכנן את הבטחת השדה בשעת הנחיתה, פירוק הנשק וההמראה.
מבצע "יואב"
משנכשל מאמץ הערבים למנוע בעד הקמתה של המדינה ע"י פלישת צבאותיהם, החלו מתרכזים בנסיון מדיני לקצץ בגבולותיה וקודם כל - קיצוץ הנגב. בנסיונם זה נסתייעו ברוזן ברנאדוט, שמונה מתווך, ב-20 במאי 1948, ע"י מועצת הבטחון ואשר היה מוכן להתפשר עם התוקפן.
מבצע "מות לפולשים"
ההתקפה המצרית על גל-און ביום 14 ביולי 1948, נתכוונה בין השאר, להסיח את דעת חטיבת גבעתי מגזרת נגבה. החטיבה המצרית הרביעית הוכתה שם מכות נאמנות והיתה זקוקה לשקט כדי להתארגן מחדש.
מבצע "מכבי"
לאחר עליתה של שיירת "הראל" השלישית לירושלים, ב-20.4, נחסמה שוב הדרך לבירה. חטיבת "הראל" שעסקה רובה ככולה בביצועו של מבצע "יבוסי" לא היתה פנויה לפרצה מחדש, וחטיבת "גבעתי" נקראה להשתתף בביצועו של מבצע "חמץ".
מבצע "תינוק"
ימי השבוע השלישי של מאי הוקדשו, להתארגנות של יחידותיה. אולם גם בימי התארגנות אלה לא יכלה החטיבה להמנע מלהפריש מתוכה כוחות, ולו מצומצמים, לפעולה חשובה ומיוחדת - פינוי ישובים מבלתי לוחמים, ובעיקר מילדים. פעולה זו כונתה בשם: "מבצע תינוק".
פיצוץ בית הגג האדום ביזור
כשבועיים עברו לאחר "חורבן שני" של ארמון אבו-ג'בן, אשר בו נמחק הבנין כליל מעל פני האדמה. יום אחד, בשעת סיור-יום, הוטל עלי לבצע תצפית לעבר יזור, מקומתו השניה של הבית-הלבן בעל שתי הקומות, שעמד במרחק של כ-600 מטר מזרחה מעיקול הכביש הפנימי של מולדת.
פיצוץ הבית האדום בתל א-ריש
פעולתם של הבריטים ה"ניטרלים" עודדה את ערביי תל-א-ריש; ולמרות שנגרמו להם ביום 13.12.47 - כפי שנודע מפי מודיעים ערבים - למעלה מעשר אבדות, לא פסקו מלהטריד את חולון ושכונותיה באש.
פיצוץ הבית הירוק , בית דג'ן
לאחר שבית הקרן קיימת פוצץ החליטו המגינים ואנשי התגבורת לפוצץ את "הבית הירוק" שמצפון-מזרח לבית הקה"ק - אשר שימש כבסיס-אש לתוקפי הבית. הנה כי כן יצאה לעבר הבית בליל 21/22.3.48 כיתה מאנשי קורס-הסיירים, אשר נשארו במוצב כתגבורת.
פיצוץ הבית הלבן בתל א-ריש
לאחר שני ימי הכנות הגיע יום 17 בינואר - יום ה-"ע" - הוא יום הפעולה עצמו. יום זה הוקדש בחלקו האחד לחלוקת נשק, ניקויו וניסויו בחוסמסה - זה ים החולות שבסמוך לחולון אשר שימש שדה-אימונים וסליק של ה"הגנה" עוד בתקופת המנדט הבריטי.
פעולת תגמול באבו-שושה
בליל 30-31.3.48 נערכה בכפר אבו שושה פעולת תגמול על רצח השומר בשדות גזר עשרה ימים קודם לכן. בפעולה זו פוצצו בית המוכתר והבאר, והוצב מארב לתגבורות ערביות. הביצוע על ידי חיילים מפלוגה ב'.
פעולת תגמול במע'אר
תפיסת מחנות "חצור" ו"בית-דראס" איפשרה לתחבורה העברית את עקיפת צואר-הבקבוק של מסמיה ממערב. לעומת זאת תפיסת מחנה תל-נוף המרוחק מן הכביש הראשי כדי 3 ק"מ, לא אפשרה את עקיפת צואר-הבקבוק של מוע'ר.
פריצת הדרך לגת וגלאון
המשימה הוטלה על גדוד "3" זמן קצר לאחר שנערך בגזרה הדרומית של מרחב החטיבה. מפקד הגדוד, יצחק פונדק, החליט לערוך, ראשית-מעשה, סיור מפקדים בנקודות המנותקות. עם כמנין ממפקדיו יצא לסיור זה באחד הלילות החשוכים של ראשית מרס 1948.
תפיסת מחנה תל נוף
עם הקמת פלוגה ג' הוטל עליה לתפוס את תל נוף ולהתבסס שם. היו שתי מחלקות וכמה אנשי מטה בפיקודו של ישראל גרמן. מחלקה שלישית היתה בתפקידים אחרים. ב-15.3.48 הגענו לשער המחנה, עם עזיבתם של אנשי הצבא הבריטים. התפיסה היתה חלקה וללא הפרעות.
תפיסת משטרת קטרה
בד בבד עם הכיבוש וההשתלטות של כוחות "גבעתי" והנפות על מחנות הצבא הבריטי במרחב הדרום, בוצעו על-ידי אותם כוחות פעולות כיבוש והשתלטות על המשטרות, שכל אחת מהן שימשה מבצר עשוי מלט וברזל החולש על סביבתו.
גדוד 51
גדוד 52
גדוד 53
גדוד 54
גדוד 55