ביום חמישי ג' בכסלו תשפ"א, 19.11.2020, התקיים באנדרטת חללי גדוד 52 טקס האזכרה השנתי לחללי הגדוד שנפלו בקרבות לכיבוש משלטי חוליקאת.
הטקס נערך בנוכחות יו"ר עמותת גבעתי מר יצחק לויט, מר חיים דינר – יו"ר יד לבנים ראשל"צ, הגב' שרה אשר – מנהלת יד לבנים ראשל"צ, מר מיכה נצר, לוחם בגדוד בתש"ח, חברי ביה"ס שדה שקמים בניצנים וחיילים מחטיבת גבעתי.
בשל מגפת הקורונה, הטקס התקיים וצולם השנה ללא נוכחות קהל, על מנת לאפשר לבני משפחות הנופלים וחברים נוספים לצפות, לזכור ולהתרגש יחד איתנו.
יום ראשון כ"ט בנובמבר 2020, יום השנה ה-73 לקבלת החלטת החלוקה באו"ם ופרוץ מלחמת העצמאות, נחנך באתר הלאומי "חאן שער הגיא", מרכז מורשת מבקיעי הדרך – מרכז לימודי להנחלת מורשתם ולהנצחת זכרם של פורצי הדרך לירושלים ומלווי השיירות במלחמת העצמאות.
הטקס התקיים במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונוכחו בו ותיקי לוחמי תש"ח, נציגי יו"ר ונציגי העמותות של החטיבות שלחמו לפריצת הדרך לירושלים הנצורה, ובכלל זה יו"ר עמותת גבעתי מר יצחק לויט. .
מרכז המורשת החדש מאפשר למבקרים להכיר מקרוב ובאופן חוויתי, באמצעות מיצג אור קולי, את מורשת הקרבות בדרך לירושלים ואת סיפורם של לוחמות ולוחמי הפלמ"ח ביחד עם מלווי השיירות שפרצו בתש"ח את הדרך לירושלים הנצורה.
מסלול הביקור במרכז המורשת אורך כ 45 דקות, הכולל חמש תחנות מרכזיות בהן: מיצג פתיחה וסרטון עדויות לוחמים, עמדת דרך, עמדת אלחוט, עמדת אספקה, תחנה חווייתית המדמה נסיעה ברכב משוריין בדרך לירושלים בתקופת הלחימה ומיצג סיום בו המבקרים גם יכולים לבחון את ערכיהם ביחס לערכי הלוחמים של תש"ח.
מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך הטקס: "הרוח של פורצי הדרך לירושלים, הרוח של לוחמי הפלמ”ח, של מבקיעי הדרך עזי הנפש – הרוח הזו שאפשרה לנו להתמודד עם כל קושי ואתגר, הרוח הזו ממשיכה לפעם בנו. ומהיום, הרוח הזו תשכון בין קירות האבן הללו – בחאן המשוקם. כל מי שיראה את התצוגה – ילמד, יחכים, ובעיקר ישאב השראה מהפרק המפואר הזה בתולדות עמנו ומדינתו".
קישור לצפיה בטקס:
דברי יו"ר העמותה יצחק לויט:
משפחות שכולות, מפקדים ולוחמים בעבר ובהווה, חברים, תלמידים יקרים, מוקירי זכרם של הנופלים:
ההתפרצות של הגל השני של מגפת הקורנה מאלצת אותנו שוב להתייחד עם זכר היקרים בצורה יוצאת דופן, אך בעיניי אין בה בכדי לפגום כהוא זה במחויבות ובתחושת האחדות שכולנו מרגישים בלב.
הקרבות על משלטי חוליקאת התנהלו במסגרת במבצע "יואב", מבצע שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לנגב על מנת לחבר מחדש את הנגב המנותק לשטח ישראל ולמנוע את מסירתו לערבים.
המשימה הוטלה על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי, עם תגבור של שתי פלוגות מגדוד 54 בפיקודו של יצחק דוידזון.
המשלטים השתרעו משני עבריו של כביש 232, שהיה אז הדרך הסלולה היחידה מגוש דן אל הנגב ולמעשה, באמצעות תפיסת
המתחם ושליטה על הכביש ניתן היה לנתק את יישובי הנגב ודרום מישור החוף ממרכז הארץ ולחבר בין הכוחות המצריים שפלשו לתחום המדינה היהודית לבין הכוחות המצריים שהגיעו עד להר חברון.
כוחות גבעתי יצאו לקרב מול כוחות מצריים, מתוגברים בכוח סודני, מחופרים ומצוידים היטב בנשק כבד.
ההוראה שנתן מפקד חזית הדרום דאז, יגאל אלון, למפקד גדוד 52 – "לכבוש בכל מחיר" – , מעידה יותר מכל על החשיבות, הקריטיות והשפעתו של המבצע בהכרעת האויב בחזית הדרום.
לקראת חצות של ה-19 לאוקטובר, החלה ההסתערות הרגלית. בניגוד לקרבות שהתנהלו מספר חודשים קודם לכן על ידי חטיבת הנגב וחטיבת יפתח, כל משלטי המצרים הותקפו במקביל מכיוון צפון. ההסתערויות הסתיימו בקקרבות פנים אל פנים בתוך תעלות היעד המבוצר, בעזרת רימונים ולהביורים.
במספר מקרים הם אף הגיעו לכלל מאבק פיזי, פנים אל פנים, שכלל מכות ונשיכות.
המגינים הסודנים של המשלטים היו הצטיינו בקרב פנים אל פנים. ואף על פי כן, בקרב שארך כשבע שעות, הסתיים עם שחר בכניעת המצרים.
כיבוש משלטי חוליקאת היה המהלך המכריע במבצע יואב והוא נחשב לאחד הניצחונות המשמעותיים במלחמת העצמאות. תפיסת המתחם השלימה למעשה את כיתור כיס פלוג'ה, בו נלכדה חטיבה של הצבא המצרי.
אך הניצחון הושג במחיר כבד – 28 מלוחמי גבעתי נהרגו בקרב וכ-70 נפצעו .
שמותיהם של הנופלים חקוקים כאן על אבני הזיכרון ובחדר ההנצחה במצודת יואב.
למחרת הקרב אבא קובנר, מי שהיה קצין התרבות של חטיבת גבעתי ‘כתב דף הקרבי ואני מצטט את חלקם:
"דרך הנגב נפתחת לרווחה!
חוליקאת על כל משלטיה – בידינו.
אכזרי מאין כמוהו היה הקרב. קרב תותחים. קרב מרגמות ומקלעים. קרב נשק מגע. קרב זורקי להבות. קרב כידונים. קרב גרון אל גרון – רבים מלוחמינו פצועים מנשיכת שיניהם – משלטים עברו מיד ליד. שבע שעות רצופות התחולל הקרב. חיל-הרגלים שלנו לא נרתע מפני כל קרבן; כבש עמדה אחר עמדה, הדף התקפות-נגד של האויב, הרס את מבצריהם, עד אם הפך כל חי לאויב לרץ והרץ ברוצו – נהפך למת”!
סוף ציטוט
מחובתי כיו"ר העמותה של חטיבת גבעתי לדורותיה וכמג"ד לשעבר בחטיבה, לדאוג שהמורשת וזיכרון הנופלים יהיה קשור בעבותות למורשת שהנחילה לנו חטיבת גבעתי בתש"ח, ואמשיך, יחד עם כל הצוות של העמותה לפעול בכל מרצי למען מטרה חשובה זו.
יהיה זכר הנופלים חתום בליבנו לעולמי עד.
ביום חמישי ג' בכסלו תשפ"א, 19.11.2020, התקיים באנדרטת חללי גדוד 52 טקס האזכרה השנתי לחללי הגדוד שנפלו בקרבות לכיבוש משלטי חוליקאת.
הטקס נערך בנוכחות יו"ר עמותת גבעתי מר יצחק לויט, מר חיים דינר – יו"ר יד לבנים ראשל"צ, הגב' שרה אשר – מנהלת יד לבנים ראשל"צ, מר מיכה נצר, לוחם בגדוד בתש"ח, חברי ביה"ס שדה שקמים בניצנים וחיילים מחטיבת גבעתי.
בשל מגפת הקורונה, הטקס התקיים וצולם השנה ללא נוכחות קהל, על מנת לאפשר לבני משפחות הנופלים וחברים נוספים לצפות, לזכור ולהתרגש יחד איתנו.
קישור: https://www.youtube.com/watch?v=kCzlkxe_gZ4&feature=emb_logo
דברי יו"ר העמותה יצחק לויט:
משפחות שכולות, מפקדים ולוחמים בעבר ובהווה, חברים, תלמידים יקרים, מוקירי זכרם של הנופלים:
ההתפרצות של הגל השני של מגפת הקורנה מאלצת אותנו שוב להתייחד עם זכר היקרים בצורה יוצאת דופן, אך בעיניי אין בה בכדי לפגום כהוא זה במחויבות ובתחושת האחדות שכולנו מרגישים בלב.
הקרבות על משלטי חוליקאת התנהלו במסגרת במבצע "יואב", מבצע שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לנגב על מנת לחבר מחדש את הנגב המנותק לשטח ישראל ולמנוע את מסירתו לערבים.
המשימה הוטלה על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי, עם תגבור של שתי פלוגות מגדוד 54 בפיקודו של יצחק דוידזון.
המשלטים השתרעו משני עבריו של כביש 232, שהיה אז הדרך הסלולה היחידה מגוש דן אל הנגב ולמעשה, באמצעות תפיסת
המתחם ושליטה על הכביש ניתן היה לנתק את יישובי הנגב ודרום מישור החוף ממרכז הארץ ולחבר בין הכוחות המצריים שפלשו לתחום המדינה היהודית לבין הכוחות המצריים שהגיעו עד להר חברון.
כוחות גבעתי יצאו לקרב מול כוחות מצריים, מתוגברים בכוח סודני, מחופרים ומצוידים היטב בנשק כבד.
ההוראה שנתן מפקד חזית הדרום דאז, יגאל אלון, למפקד גדוד 52 – "לכבוש בכל מחיר" – , מעידה יותר מכל על החשיבות, הקריטיות והשפעתו של המבצע בהכרעת האויב בחזית הדרום.
לקראת חצות של ה-19 לאוקטובר, החלה ההסתערות הרגלית. בניגוד לקרבות שהתנהלו מספר חודשים קודם לכן על ידי חטיבת הנגב וחטיבת יפתח, כל משלטי המצרים הותקפו במקביל מכיוון צפון. ההסתערויות הסתיימו בקקרבות פנים אל פנים בתוך תעלות היעד המבוצר, בעזרת רימונים ולהביורים.
במספר מקרים הם אף הגיעו לכלל מאבק פיזי, פנים אל פנים, שכלל מכות ונשיכות.
המגינים הסודנים של המשלטים היו הצטיינו בקרב פנים אל פנים. ואף על פי כן, בקרב שארך כשבע שעות, הסתיים עם שחר בכניעת המצרים.
כיבוש משלטי חוליקאת היה המהלך המכריע במבצע יואב והוא נחשב לאחד הניצחונות המשמעותיים במלחמת העצמאות. תפיסת המתחם השלימה למעשה את כיתור כיס פלוג'ה, בו נלכדה חטיבה של הצבא המצרי.
אך הניצחון הושג במחיר כבד – 28 מלוחמי גבעתי נהרגו בקרב וכ-70 נפצעו .
שמותיהם של הנופלים חקוקים כאן על אבני הזיכרון ובחדר ההנצחה במצודת יואב.
למחרת הקרב אבא קובנר, מי שהיה קצין התרבות של חטיבת גבעתי ‘כתב דף הקרבי ואני מצטט את חלקם:
"דרך הנגב נפתחת לרווחה!
חוליקאת על כל משלטיה – בידינו.
אכזרי מאין כמוהו היה הקרב. קרב תותחים. קרב מרגמות ומקלעים. קרב נשק מגע. קרב זורקי להבות. קרב כידונים. קרב גרון אל גרון – רבים מלוחמינו פצועים מנשיכת שיניהם – משלטים עברו מיד ליד. שבע שעות רצופות התחולל הקרב. חיל-הרגלים שלנו לא נרתע מפני כל קרבן; כבש עמדה אחר עמדה, הדף התקפות-נגד של האויב, הרס את מבצריהם, עד אם הפך כל חי לאויב לרץ והרץ ברוצו – נהפך למת”!
סוף ציטוט
מחובתי כיו"ר העמותה של חטיבת גבעתי לדורותיה וכמג"ד לשעבר בחטיבה, לדאוג שהמורשת וזיכרון הנופלים יהיה קשור בעבותות למורשת שהנחילה לנו חטיבת גבעתי בתש"ח, ואמשיך, יחד עם כל הצוות של העמותה לפעול בכל מרצי למען מטרה חשובה זו.
יהיה זכר הנופלים חתום בליבנו לעולמי עד.
ביום חמישי ג' בכסלו תשפ"א, 19.11.2020, התקיים באנדרטת חללי גדוד 52 טקס האזכרה השנתי לחללי הגדוד שנפלו בקרבות לכיבוש משלטי חוליקאת.
הטקס נערך בנוכחות יו"ר עמותת גבעתי מר יצחק לויט, מר חיים דינר – יו"ר יד לבנים ראשל"צ, הגב' שרה אשר – מנהלת יד לבנים ראשל"צ, מר מיכה נצר, לוחם בגדוד בתש"ח, חברי ביה"ס שדה שקמים בניצנים וחיילים מחטיבת גבעתי.
בשל מגפת הקורונה, הטקס התקיים וצולם השנה ללא נוכחות קהל, על מנת לאפשר לבני משפחות הנופלים וחברים נוספים לצפות, לזכור ולהתרגש יחד איתנו.
קישור לצפיה בטקס:
דברי יו"ר העמותה יצחק לויט:
משפחות שכולות, מפקדים ולוחמים בעבר ובהווה, חברים, תלמידים יקרים, מוקירי זכרם של הנופלים:
ההתפרצות של הגל השני של מגפת הקורנה מאלצת אותנו שוב להתייחד עם זכר היקרים בצורה יוצאת דופן, אך בעיניי אין בה בכדי לפגום כהוא זה במחויבות ובתחושת האחדות שכולנו מרגישים בלב.
הקרבות על משלטי חוליקאת התנהלו במסגרת במבצע "יואב", מבצע שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לנגב על מנת לחבר מחדש את הנגב המנותק לשטח ישראל ולמנוע את מסירתו לערבים.
המשימה הוטלה על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי, עם תגבור של שתי פלוגות מגדוד 54 בפיקודו של יצחק דוידזון.
המשלטים השתרעו משני עבריו של כביש 232, שהיה אז הדרך הסלולה היחידה מגוש דן אל הנגב ולמעשה, באמצעות תפיסת
המתחם ושליטה על הכביש ניתן היה לנתק את יישובי הנגב ודרום מישור החוף ממרכז הארץ ולחבר בין הכוחות המצריים שפלשו לתחום המדינה היהודית לבין הכוחות המצריים שהגיעו עד להר חברון.
כוחות גבעתי יצאו לקרב מול כוחות מצריים, מתוגברים בכוח סודני, מחופרים ומצוידים היטב בנשק כבד.
ההוראה שנתן מפקד חזית הדרום דאז, יגאל אלון, למפקד גדוד 52 – "לכבוש בכל מחיר" – , מעידה יותר מכל על החשיבות, הקריטיות והשפעתו של המבצע בהכרעת האויב בחזית הדרום.
לקראת חצות של ה-19 לאוקטובר, החלה ההסתערות הרגלית. בניגוד לקרבות שהתנהלו מספר חודשים קודם לכן על ידי חטיבת הנגב וחטיבת יפתח, כל משלטי המצרים הותקפו במקביל מכיוון צפון. ההסתערויות הסתיימו בקקרבות פנים אל פנים בתוך תעלות היעד המבוצר, בעזרת רימונים ולהביורים.
במספר מקרים הם אף הגיעו לכלל מאבק פיזי, פנים אל פנים, שכלל מכות ונשיכות.
המגינים הסודנים של המשלטים היו הצטיינו בקרב פנים אל פנים. ואף על פי כן, בקרב שארך כשבע שעות, הסתיים עם שחר בכניעת המצרים.
כיבוש משלטי חוליקאת היה המהלך המכריע במבצע יואב והוא נחשב לאחד הניצחונות המשמעותיים במלחמת העצמאות. תפיסת המתחם השלימה למעשה את כיתור כיס פלוג'ה, בו נלכדה חטיבה של הצבא המצרי.
אך הניצחון הושג במחיר כבד – 28 מלוחמי גבעתי נהרגו בקרב וכ-70 נפצעו .
שמותיהם של הנופלים חקוקים כאן על אבני הזיכרון ובחדר ההנצחה במצודת יואב.
למחרת הקרב אבא קובנר, מי שהיה קצין התרבות של חטיבת גבעתי ‘כתב דף הקרבי ואני מצטט את חלקם:
"דרך הנגב נפתחת לרווחה!
חוליקאת על כל משלטיה – בידינו.
אכזרי מאין כמוהו היה הקרב. קרב תותחים. קרב מרגמות ומקלעים. קרב נשק מגע. קרב זורקי להבות. קרב כידונים. קרב גרון אל גרון – רבים מלוחמינו פצועים מנשיכת שיניהם – משלטים עברו מיד ליד. שבע שעות רצופות התחולל הקרב. חיל-הרגלים שלנו לא נרתע מפני כל קרבן; כבש עמדה אחר עמדה, הדף התקפות-נגד של האויב, הרס את מבצריהם, עד אם הפך כל חי לאויב לרץ והרץ ברוצו – נהפך למת”!
סוף ציטוט
מחובתי כיו"ר העמותה של חטיבת גבעתי לדורותיה וכמג"ד לשעבר בחטיבה, לדאוג שהמורשת וזיכרון הנופלים יהיה קשור בעבותות למורשת שהנחילה לנו חטיבת גבעתי בתש"ח, ואמשיך, יחד עם כל הצוות של העמותה לפעול בכל מרצי למען מטרה חשובה זו.
יהיה זכר הנופלים חתום בליבנו לעולמי עד.
ביום חמישי ג' בכסלו תשפ"א, 19.11.2020, התקיים באנדרטת חללי גדוד 52 טקס האזכרה השנתי לחללי הגדוד שנפלו בקרבות לכיבוש משלטי חוליקאת.
הטקס נערך בנוכחות יו"ר עמותת גבעתי מר יצחק לויט, מר חיים דינר – יו"ר יד לבנים ראשל"צ, הגב' שרה אשר – מנהלת יד לבנים ראשל"צ, מר מיכה נצר, לוחם בגדוד בתש"ח, חברי ביה"ס שדה שקמים בניצנים וחיילים מחטיבת גבעתי.
בשל מגפת הקורונה, הטקס התקיים וצולם השנה ללא נוכחות קהל, על מנת לאפשר לבני משפחות הנופלים וחברים נוספים לצפות, לזכור ולהתרגש יחד איתנו.
קישור: https://www.youtube.com/watch?v=kCzlkxe_gZ4&feature=emb_logo
דברי יו"ר העמותה יצחק לויט:
משפחות שכולות, מפקדים ולוחמים בעבר ובהווה, חברים, תלמידים יקרים, מוקירי זכרם של הנופלים:
ההתפרצות של הגל השני של מגפת הקורנה מאלצת אותנו שוב להתייחד עם זכר היקרים בצורה יוצאת דופן, אך בעיניי אין בה בכדי לפגום כהוא זה במחויבות ובתחושת האחדות שכולנו מרגישים בלב.
הקרבות על משלטי חוליקאת התנהלו במסגרת במבצע "יואב", מבצע שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לנגב על מנת לחבר מחדש את הנגב המנותק לשטח ישראל ולמנוע את מסירתו לערבים.
המשימה הוטלה על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי, עם תגבור של שתי פלוגות מגדוד 54 בפיקודו של יצחק דוידזון.
המשלטים השתרעו משני עבריו של כביש 232, שהיה אז הדרך הסלולה היחידה מגוש דן אל הנגב ולמעשה, באמצעות תפיסת
המתחם ושליטה על הכביש ניתן היה לנתק את יישובי הנגב ודרום מישור החוף ממרכז הארץ ולחבר בין הכוחות המצריים שפלשו לתחום המדינה היהודית לבין הכוחות המצריים שהגיעו עד להר חברון.
כוחות גבעתי יצאו לקרב מול כוחות מצריים, מתוגברים בכוח סודני, מחופרים ומצוידים היטב בנשק כבד.
ההוראה שנתן מפקד חזית הדרום דאז, יגאל אלון, למפקד גדוד 52 – "לכבוש בכל מחיר" – , מעידה יותר מכל על החשיבות, הקריטיות והשפעתו של המבצע בהכרעת האויב בחזית הדרום.
לקראת חצות של ה-19 לאוקטובר, החלה ההסתערות הרגלית. בניגוד לקרבות שהתנהלו מספר חודשים קודם לכן על ידי חטיבת הנגב וחטיבת יפתח, כל משלטי המצרים הותקפו במקביל מכיוון צפון. ההסתערויות הסתיימו בקקרבות פנים אל פנים בתוך תעלות היעד המבוצר, בעזרת רימונים ולהביורים.
במספר מקרים הם אף הגיעו לכלל מאבק פיזי, פנים אל פנים, שכלל מכות ונשיכות.
המגינים הסודנים של המשלטים היו הצטיינו בקרב פנים אל פנים. ואף על פי כן, בקרב שארך כשבע שעות, הסתיים עם שחר בכניעת המצרים.
כיבוש משלטי חוליקאת היה המהלך המכריע במבצע יואב והוא נחשב לאחד הניצחונות המשמעותיים במלחמת העצמאות. תפיסת המתחם השלימה למעשה את כיתור כיס פלוג'ה, בו נלכדה חטיבה של הצבא המצרי.
אך הניצחון הושג במחיר כבד – 28 מלוחמי גבעתי נהרגו בקרב וכ-70 נפצעו .
שמותיהם של הנופלים חקוקים כאן על אבני הזיכרון ובחדר ההנצחה במצודת יואב.
למחרת הקרב אבא קובנר, מי שהיה קצין התרבות של חטיבת גבעתי ‘כתב דף הקרבי ואני מצטט את חלקם:
"דרך הנגב נפתחת לרווחה!
חוליקאת על כל משלטיה – בידינו.
אכזרי מאין כמוהו היה הקרב. קרב תותחים. קרב מרגמות ומקלעים. קרב נשק מגע. קרב זורקי להבות. קרב כידונים. קרב גרון אל גרון – רבים מלוחמינו פצועים מנשיכת שיניהם – משלטים עברו מיד ליד. שבע שעות רצופות התחולל הקרב. חיל-הרגלים שלנו לא נרתע מפני כל קרבן; כבש עמדה אחר עמדה, הדף התקפות-נגד של האויב, הרס את מבצריהם, עד אם הפך כל חי לאויב לרץ והרץ ברוצו – נהפך למת”!
סוף ציטוט
מחובתי כיו"ר העמותה של חטיבת גבעתי לדורותיה וכמג"ד לשעבר בחטיבה, לדאוג שהמורשת וזיכרון הנופלים יהיה קשור בעבותות למורשת שהנחילה לנו חטיבת גבעתי בתש"ח, ואמשיך, יחד עם כל הצוות של העמותה לפעול בכל מרצי למען מטרה חשובה זו.
יהיה זכר הנופלים חתום בליבנו לעולמי עד.